#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעא. ישראל שהדיר את אשתו ממזונות שלשים יום או סתם האם צריך להוציא? 	"אם הדיר לשלשים יום לאביי ת""ק ור' יהודה לא נחלקו שא""צ להוציא. לרבא לת""ק א""צ להוציא ולר' יהודה צריך להוציא. בנודר סתם לרב יוציא לאלתר ולשמואל עד שלושים יום א""צ להוציא שמא ימצא פתח לנדרו."	כתובות עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעב. אשה שאמרה לבעלה הנאת תשמישי עליך, או הנאת תשמישך עלי, מה דינה ומדוע? 	אמרה הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו שהיא משועבדת לו ואינה יכולה לאסור עצמה עליו. אמרה הנאת תשמישך עלי הנדר חל וצריך להפר שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו.	כתובות עא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעג. אשה שאמרה לבעלה הנאת תשמישך עלי אם אתקשט ושתק לה. מתי צריך להוציא וליתן כתובה? 	"לת""ק לאלתר דסברה מדאישתיק מיסנא הוא דסני לי. לרבי יוסי רק אם לא נתנה קצבה. אבל אם נתנה קצבה עד זמן זה אינו צריך להוציא. ושיעור הקצבה י""א עשר שנים י""א יב' חודש וי""א רגל. ובעשירות עד ל' יום א""צ להוציא."	כתובות עא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעד. למדנו במשנתנו המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהוא בעיר אחרת רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה. מה הדין בשנים? 	"לאביי זו שיטת ר' יהודה ובישראל שנים יוציא, ובכהנת שנים יקיים. לרבה בר עולא ברדופה בשנים יוציא ובאינה רדופה בשנים יקיים. רש""י פירש שרדופה הכונה שרדופה לילך לבית אביה תמיד. ר""ח (הובא בתוד""ה כאן) פירש שברגל ראשון אחר נישואיה היא רגילה לילך להגיד שבחה בבית אביה ואז בשנים יוציא. אבל ברגל שני או שלישי לאחר החופה אינה רדופה לילך לבית אביה אע""פ שעדין לא הגידה שבחה ואז בשנים יקיים."	כתובות עא: ותוס'		
